מדרסים או ניתוח
מדרסים או ניתוח

מדרסים או ניתוח

Rectangle@1x
פלטפוס, שין ספלינט, הלקוס וולגוס ועוד לא מעט – מאחורי השמות המבלבלים האלה מסתתרות בעיות אורטופדיות. מי שבעיות אורטופדיות מעלות אצלו קונוטציות של "לא נעים – לא נורא" כנראה לא נתקל עדיין בסיבוכי הבעיות האלה, שיכולים להגיע עד כדי ניתוח. אז מתי צריך לעשות ניתוח אורטופדי, איך מדרסים מהווים אלטרנטיבה, ובעיקר – מה עדיף? כל התשובות כאן.

מדרסים או ניתוח?

מבעיה אורטופדית קלה לשולחן הניתוחים

זאת כותרת מלחיצה, אבל לפעמים מדויקת. שלל בעיות אורטופדיות ידועות לשמצה כ"מציקות", אבל לאו דווקא כחמורות: מי לא שמע על מישהו שיש לו פלטפוס? במקרים רבים הסובלים מפלטפוס לא מתארים כל סימפטום ייחודי שמבדל אותם מאנשים בלי פלטפוס. עם זאת, במקרים מסוימים, האופציה הניתוחית היא לגמרי על השולחן: לרוב זה קורה עקב חומרת התסמינים. בין התסמינים של פלטפוס חמור עשויים להיות כאבי גב, רגליים ועוד. עם זאת, יש מקרים בהם האופציה הניתוחית נשקלת עקב יכולתה להביא לשיפור משמעותי בניתוח לא מסובך.

בשני המקרים, כמובן, ניתן להסכים על דבר אחד: הפלטפוס הוא הרבה מעבר ל"מציק" – הרי אם שוקלים ניתוח כדי לטפל בו, כנראה הוא חצה את הרף התמים הזה. שתדעו – ניתוחים לפלטפוס הם נפוצים למדי, ובחו"ל גם תהליכי ניתוח ליצירת קשת בכף הרגל נפוצים. אז נכון, סטטיסטית פלטפוס היא דפורמציה "מציקה" בלבד, אבל בשביל מי שנפל בכיוון הלא נכון של הסטטיסטיקה – זה מאה אחוז.  ולא רק פלטפוס: יש מגוון ניתוחים גם להלוקס וולגוס (סטיית הבוהן לכיוון האצבעות), דורבן בעקב ועוד מגוון בעיות שמרף מסוים של חומרה עלולות להצריך ניתוח.

עם זאת, האמת היא שאין דבר כזה ניתוח לשין ספלינט – דלקת בשוק, כואבת ולא נעימה אבל ככלל  – עוברת מעצמה (אבל תודו שיש לה שם מפוצץ).

מדרסים אורטופדיים או ניתוח – מה עדיף?

מדרסים אורטופדיים וניתוח עומדים לעתים קרובות זה מול זה, ומטופל באחת מהבעיות האורטופדיות לעתים יצטרך לעמוד בפני הבחירה הקשה הזאת. לרוב, אגב, האורטופד שלכם לא יותיר את ההתלבטות בידיים שלכם, וימליץ לכם על טיפול במדרסים. למה? "קל", כמו שאומרים – מדרסים הם הטיפול השמרני, מכיוון שהם לא מצריכים ניתוח – הליך כירורגי.

ברוב המקרים מדרסים מותאמים אישית עם מרשם ספציפי לפתרון הבעיה באמצעות מדרסים הוא השלב הראשון בטיפול בבעיה האורטופדית. למשל,  במקרה של כף רגל גמישה הקורסת עם כאב בהליכה – ניתן לתקן את הקריסה בהליכה באמצעות מדרס בהתאמה אישית לאותו המטופל. המדרס מניח את הרגל במנח הנכון ואז הלחצים יורדים והכאבים מוקלים.

קיימים שני סוגי מדרסים עיקריים – מדרסים תפקודיים (functional) שבאים לתקן ביומכניקה בלתי תקינה של כף הרגל והמפרקים בזמן ההליכה, ומדרסים אקומודטים (acomodative) שמורידים לחץ בנקודות ספציפיות בכפות הרגליים. עם זאת קיימים מעט מצבים קשים אשר ניתן לפתור רק בניתוח. למשל, מקרים בהם קיימת דפורמציה קשיחה או דפורמציה עם שינויים מבניים במעורבות כאב לרוב יצריכו ניתוח. מנגד, ניתוח לא מומלץ לסובלים מבעיה ווסקולרית של זרימת דם לכיוון כפות הרגליים בגלל סיכון מהותי לפתח נמק בכפות הרגליים שעלול להגיע עד קטיעה. למטופלים סוכרתיים לא מומלץ להגיע לניתוח אלקטיבי שכן קיימת בעיית אי-החלמה לאור חוסר האיזון הסוכרתי.

הבנתם נכון – דווקא הניתוח נחשב לפתרון האלטרנטיבי. למה?

האמת היא שיש לכך הרבה סיבות טובות. נתחיל מזה שכל ניתוח, ואפילו הניתוח התמים ביותר, נושא סכנה לסיבוכים כגון זיהום, דפורמציה חוזרת , סכנות לסיבוכים עתידיים כגון  קריש דם כתוצאה מתקופת החלמה ארוכה בגבס, פגיעה עצבית, פגיעה וסקולרית וכן תיקון לא מושלם. הסיכון אמנם נמוך, אבל הוא קיים. קיימים סיכונים נוספים לניתוחים ספציפיים: למשל, ניתוח לטיפול בהלקוס ולגוס – נטיית הבוהן לכיוון האצבעות – עשוי להיחשב ניתוח "קל" מבחינת הסיכונים הכרוכים בו (למרות שמיד נראה שהוא דווקא לא – תישארו איתנו 😊).

אך עם זאת, אפילו בניתוח כזה, 1-3% לוקים בזיהום. אז כן, לכל ניתוח יש סיכונים – עובדה שהאורטופד שלכם לוקח בחשבון כשהוא שוקל אם להמליץ לכם על ניתוח או על מדרסים, עובדה שמספיקה לכל אחד כדי לחשוב פעמיים לפני שהוא נכנס לניתוח לא חיוני.

כדאי גם לזכור שמעבר לסיכונים יש תהליך החלמה. למשל, האם ידעתם שתהליך ההחלמה מניתוח פלטפוס (מוצלח) עלול להימשך כחודשיים של כאבים עזים למדי, במהלכם תהיו בגבס תקופה ארוכה? צריך להודות שבתנאים האלה מדרסים לפלטפוס נשמעים כמו פיתרון טוב יותר. ניתוח להלוקס וולגוס לוקח משך החלמה דומה (אגב, השימוש במונח "תקופת החלמה" הוא קצת מטעה, ואולי כדאי לקרוא לה "תקופת הסתגלות" – כי אחרי כל אחד מהניתוחים שמנינו הפרקים הקרובים לאזור אמורים להתקשות).

מכל מקום, את העובדה הכי מעניינת שמרנו לסוף. מחקר שהתפרסם בשנת 2017 ומנסה לעקוב אחרי הסיבוכים של ניתוחי הלקוס וולגוס,  מציין  כי בספרות המחקרית יש סטייה משמעותית בין הדיווחים על סיבוכים – בין אחוז אחד  במקומות מסויימים בעולם ל-55% במקומות אחרים בעולם. כלומר, יש מי שטוען שהסיבוכים להלקוס וולגוס מופיעים בקרב אחד למאה איש, ויש מי שטוען שהם מופיעים ברוב המקרים. איך ככה? זה תלוי בהרבה גורמים כמו איך מגדירים סיבוכים וגם בניסיון של הרופאים, אבל בשורה התחתונה – מי שאומר לכם שהסיכונים מינוריים כנראה לא קרא את המחקר הזה.[1]

מה זה מלמד אותנו? קודם כל, שלרפואה המודרנית יש מגבלות – אבל את זה ידענו עוד קודם; זה בעיקר מלמד אותנו שאם אפשר להימנע מניתוח, עדיף. ניתוח הוא לא בדיוק מה שמוכרים לנו, והמרכיב הלא נודע בו גבוה משמעותית ממה שרוב הרופאים היו רוצים להודות.

[1] [Reeves C.L., Shane A.M. (2017) Complications of Hallux Valgus Surgery. In: Lee M., Grossman J. (eds) Complications in Foot and Ankle Surgery. Springer, Cham.

עוד כתבות בנושא

corona_newfeet
השנה החדשה בפתח, והפעם נראה שהשאלה ששואלים איש את רעהו היא "איפה אתם עושים את הסגר"? סגר של שלושה שבועות זה הרבה זמן, ולצערנו – זה מספיק זמן…
מדרסים אורתופדיים או מדרסים אורטופדיים
מדרסים אורתופדיים או מדרסים אורטופדיים? רגע על קצה הלשון, אחת ולתמיד…
מטטרסלגיה
מה זה מטטרסלגיה? מטטרסלגיה היא שם כללי למגוון כאבים בכרית כף הרגל (החלק הקדמי בגדול). כיצד היא נגרמת, איך אפשר לטפל ולמה מדרסים יעזרו…
הלוקס וולגוס
הלוקס וולגוס – Hallux Valgus (או בעברית, בוהן קלובה) היא תופעה גופנית שבמהלכה בוהן כף הרגל נוטה משמעותית לכיוון האצבעות האחרות של כף הרגל…
branch pic

אנחנו כאן עבורך! השאירו פרטים ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם האפשרי

לקביעת בדיקה ללא התחייבות
לקביעת בדיקה, השאר שם, טלפון ומייל וניצור איתך קשר תוך 24 שעות