דלקת בגיד אכילס

מה זה בכלל גיד אכילס?

גיד אכילס הוא הגיד הגדול והעבה ביותר בגוף האדם, והוא מחבר בין שרירי השוק האחוריים (התאומים והסוליה) לבין עצם העקב. בכל פעם שאנחנו הולכים, עולים מדרגות, קמים על קצות האצבעות או קופצים – גיד אכילס נכנס לפעולה. הוא סופג עומסים משמעותיים, פי כמה ממשקל הגוף שלנו, בעיקר בריצה, קפיצה או תנועה פתאומית.

עם השנים, הגיד עלול להיחלש – גמישותו פוחתת, והוא הופך רגיש יותר למיקרו-קרעים ולדלקות. מסיבה זו, פציעות בגיד אכילס נפוצות לא רק אצל רצים או כדורגלנים, אלא גם אצל אנשים מעל גיל 40, או כאלה שהחלו פתאום לעסוק בפעילות גופנית בלי הכנה מוקדמת.

מהם הגורמים לדלקת בגיד אכילס?

הסיבה השכיחה ביותר היא עומס יתר. זה קורה כאשר מתחילים לרוץ בלי הכנה, מעלים בפתאומיות את עוצמת האימון או פשוט עומדים שעות רבות ביום עם נעליים לא מתאימות. גם הליכה ממושכת על משטחים קשיחים בלי בולמי זעזועים יכולה לגרום להיווצרות דלקת.

לצד זאת, יש גם גורמים מבניים: פלטפוס (כף רגל שטוחה) גורמת לקריסת הקרסול פנימה ומעוותת את כיוון המתיחה של הגיד. לעומתה, קשת גבוהה מדי יוצרת עומס מרוכז על העקב. שני המצבים הללו משנים את מנח הרגל וגורמים למתח לא טבעי על גיד אכילס. גם עודף משקל, חוסר גמישות בשרירי השוק ולקות יציבתית כללית מגבירים סיכון.

סימפטומים שכדאי לשים לב אליהם

הכאב האופייני של דלקת בגיד אכילס מופיע באזור שבין שריר השוק לבין עצם העקב. לרוב, מדובר בכאב עמום שמופיע בהדרגה, מחמיר אחרי פעילות או במהלכה, ולעיתים מלווה בנפיחות מקומית. בשעות הבוקר תיתכן תחושת נוקשות באזור הגיד – מעין קושי "להניע" את הרגל בהליכה הראשונית.

במקרים חמורים יותר, הכאב הופך חד, ולעיתים גם מתפשט לכיוון השוק. תנועה פשוטה כמו עלייה על קצות האצבעות עשויה להיות בלתי נסבלת. אם מופיעה תחושת "מכה" חדה בגיד בעת דריכה – ייתכן שמדובר בקרע, מצב שמצריך טיפול מיידי.

איך מתבצע האבחון?

אבחון ראשוני יתבצע לרוב אצל רופא משפחה או אורתופד, בהתבסס על תיאור הסימפטומים ובדיקה גופנית. הרופא יבדוק רגישות, נפיחות, הגבלה בטווח תנועה, ולעיתים יבקש לבצע בדיקת אולטרסונוגרפיה או MRI כדי לשלול קרע או פגיעה חמורה בגיד.

במקרים רבים, לא נדרשות בדיקות הדמיה – האבחנה מתבצעת על סמך התמונה הקלינית בלבד. אך ככל שהכאב נמשך או מחמיר, חשוב לא להזניח ולהתייעץ שוב.

 

איך מטפלים בדלקת בגיד אכילס?

הטיפול הראשוני כולל הורדת עומס מהגיד – מנוחה חלקית או הימנעות מוחלטת מפעילות מכאיבה. קירור מקומי בעזרת קומפרסים קרים, הגבהת הרגל ומתן נוגדי דלקת (בהתאם להנחיית רופא) יכולים לעזור בשלב החריף.

לאחר הירגעות הדלקת, חשוב להתחיל תרגילי מתיחה לשרירי השוק, במיוחד כאלה המתבצעים כנגד קיר, בעמידה זקופה. במקרים רבים מומלצת פיזיותרפיה, לשיפור גמישות וייצוב הקרסול.

כדאי לבדוק האם הנעליים הקיימות מספקות תמיכה טובה לעקב וקשת כף הרגל. נעליים עם עקב רך ותמיכה קשיחה בצדדים יכולות להקל משמעותית. לעיתים, הרופא או הפיזיותרפיסט ימליצו על מדרסים אורטופדיים כדי לשפר את זווית הדריכה ולהפחית את הלחץ על גיד אכילס.

איך מדרסים אורטופדיים יכולים לעזור?

המדרסים פועלים בשתי רמות: האחת – שינוי מנח הקרסול והפחתת קריסה פנימה (במקרה של פלטפוס); השנייה – בלימת זעזועים והפחתת מתיחות חוזרות בגיד. כאשר מתאימים מדרסים באופן מדויק, הם מאזנים את העומס לאורך כף הרגל, מונעים שחיקה לא אחידה ומקצרים את זמן ההתאוששות מהדלקת.

הם חשובים במיוחד למי שסובל ממבנה כף רגל בעייתי או נועל נעליים קשיחות במשך שעות רבות ביום. המדרסים מקלים על הגיד גם בזמן הליכה וגם במצבים סטטיים (כמו עמידה ממושכת), ומונעים הישנות של הדלקת בהמשך.

מתי לפנות שוב לרופא?

אם הכאב אינו משתפר תוך שבועיים של טיפול, או אם מופיעה החמרה פתאומית – כמו כאב חד, חולשה קיצונית או תחושת "צניחה" בעקב – יש לפנות לרופא. ייתכן שנדרשת בדיקה נוספת או התערבות שונה. קרעים בגיד הם מצב חירום רפואי, במיוחד בקרב מבוגרים, ויש לטפל בהם באופן מיידי.

איך לשמור על שגרה תוך כדי החלמה?

במקום להפסיק כל פעילות, ניתן לעבור לתרגילים שאינם כוללים נשיאת משקל ישיר – כמו שחייה, רכיבה על אופניים (במינון מתון) או תרגול יוגה מותאם. שמירה על תנועה מתונה ומבוקרת מסייעת להחלמה, ומונעת התנוונות שרירים או נוקשות נוספת.

לסיכום

דלקת בגיד אכילס היא פציעה שכיחה, אך גם ניתנת לטיפול מלא אם מזהים אותה מוקדם ומטפלים בצורה נכונה. מדרסים אורטופדיים, יחד עם מנוחה, תרגול נכון ונעליים מתאימות – יכולים לעשות הבדל של ממש. אל תחכו שהכאב יהפוך לשגרה – גיד אכילס בריא הוא מפתח להליכה חופשית, יציבה ונינוחה.